יום חמישי, 16 בפברואר 2012

לגנות האינטרנטים


בני האדם לא נבראו שווים - זה ברור לכל מי שעיניו בראשו. יש גבוהים ונמוכים, בריאים וחולניים, יפים ומכוערים, טפשים וחכמים. (או בשיחדש התקין-פוליטית "הולמים יותר או פחות את השיח הפאלולוגוצנטרי").
מצד שני, חביב אדם שנברא בצלם. דתות האיחוד לימדו (ויורשותיהן הליברליות והסוציאליסטיות קיבלו) כי ערכם של בני האדם גדול מסכום יעילותם ומעפיל עליו. שלאדם יש ערך סגולי, ניצוץ אלוהי, שהוא למעלה מיכולת התפוקה וההשתלבות שלו. שבני האדם שווים, כן.
ואם נצמצם את נושא השיחה הנוכחי - קולם של כל בני האדם ראוי להשמע. לא כל בני האדם יודעים להתבטא באותה יעילות.
אלא שבפרא הדיגיטלי של אינטרנטים מתרחק צלם האדם ומצטמצם לכדי יכולת הביטוי שלו. לאפרטוס הלוגי והפולמוסי, ליכלתו להבין את תחושותיו ולנסח אותם, ליכולתו לאתר את הבקיעים בהגיון של יריבו ולתקוף אותם, ליכלתו לעשות "זינג!", להשאר על הסוס לאחר התקפה ולהשתמש בכוחו של יריבו כנגדו. לתעל בחן את ההמון המריע. מריע לספורטאים הטובים יותר, לבריונים הערמומיים יותר. אין שום חשיבות לפרט שהבריונות נתמכת על ידי מוח מיומן ולא שרירים מאומנים.

הבריונות עליה אני מדבר ניכרת בבירור כאשר נקלע איזה נטע זר לפורום מגובש היטב. הלה יזכה ישר להתקפה כללית ויהא האומלל רהוט ומנומק ככל שיהיה, פשוט לא יספיק להשיב לכל החבטות. הוא יזעק לתגבורת במגרש הבית שלו ויביא איתו עוד כמה, וכדי למקסם את התועלת, יתעסקו כולם יותר בקטילות מאשר בלימוד. נו, דינמיקה של כנופיות. כל אחת יושבת לה במעוזה, חוששת להראות ולו שמץ של הבנה כלפי רעותה.
כך הופך לו הראציונל שניתן לנו כדי לחקור על העולם ולהדמות לאל, לקרדום לחפור בו מוקשים. ואם אין זו מעילה גבירבותיי, איני יודע מעילה מהי.
זה קל ומספק, ודאי. חושי הטורף שמרוסנים באופן כה תקיף על ידי החברה שלנו מתפרצים בקלות כאשר הקרב הוא על השגת עליונות אינטלקטואלית בלהק. כאשר אדם יוצא מויכוח עקוב ומפרך, בן עשרות שעות אדם ועשרות קישורים, הרי שהוא אומר לעצמו - נלחמתי, עשיתי דבר ראוי, קידמתי את האג'נדה שלי.
זה מספק מאד, לרוב זה שקר.
***
כשאני מדבר עם אדם שאינו מסכים איתי, מטבע הדברים שאני נתקף פליאה. "נו, כיצד זה ייתכן, לכאורה הוא גם בן אדם, עם כל מה שאדם צריך, ועדיין - דברים פשוטים שכאלה הוא לא מבין". בהנתן זמן, אני מנסה לחקור את המחדל - מאיפה הוא הגיע, מה הוא ראה, מה הוא שמע. אם הוא מתקשה להשלים משפט - אני עוזר לו. אם הוא לא בטוח מאיפה מידע הגיע - אנו חוקרים ביחד.
אני חושב שהמנגנון הזה טבעי - שייכותנו לאותו מין ביולוגי יוצרת חזקת כנות. יש הנחה שאם אדם אומר משהו, מדובר במידע רלוונטי ויש עניין להאזין לו. ייתכן ויהיה במידע הזה כדי להבהיר מה מהמציאות. העברת הזירה לזירת טקסט בלבד, יוצרת הזרה. כבר אין אדם - אני נמצא תחת התקפה של רעיונות זרים אשר מאיימים על שלמותי הרעיונית ועליי לאתר ולהשמיד את מקורן. המחשבה שמשהו מהם עשוי להיות רלוונטי, חולפת אך לעתים רחוקות, לפחות באותן הזירות שבהן האדם מגדיר את עצמו מבחינה רעיונית.
אפקט הזירה משפיע כמובן גם הוא. כפי שאפשר לראות באולפנים תקשורתיים או דיבייטים. אבל שם? נו, שם זה הרי מוגדר כספורט, הזמן יקר, הקהל הפכך, הביצועים חשובים, הנצחון הוא הכל. אבל אין שום חובה להעתיק את אפקט הזירה גם לאינטרנט, על אף נוכחותו של הקהל. לא, אפשר לנסות לייצר גם מנגנון של שיחת סלון.
ואם האדם האחר צועק? אז או שתצעק עליו וכולם יהנו מההתנגחות, או שתנסה לברר למה הוא צועק. אולי תלמד מזה משהו. או שתעזור לו למצוא את המילים לבטא את עצמו ברוגע, ולו רק על ידי דוגמא אישית.
***
בכיתה ו' בערך הבנתי שכתלמיד יש לי יותר כוח מאשר למורים בכיתה - מופעל עלי פחות לחץ ואני יכול לגבש סביבי את יתר הקולקטיב בעוד הם לא. בנוסף, מוטלים עליהם יותר חוקים ומגבלות. בעוד לא היה בידיעה הזאת די כדי לבטל את הזהות המעמדית שלי, היא הצליחה לטשטש אותה. התחלתי לעזור למורים, פה ושם. להקל עליהם את הלחץ החברתי. הרגשתי שזה יותר ספורטיבי.
אני מציע את אותה ההתמודדות גם בויכוחי אינטרנט - כאשר הטיעון שבמאמר חלש, חבל להשקיע את הזמן ואת המרץ בפירוקו. אולי כדאי למצוא את הרעיון שמאחוריו ולבדוק באילו נסיבות, או באיזו תפיסת עולם דווקא יש לו תוכן. תוכן שאפשר לקבל מספיק כדי באמת להתווכח איתו.
אני מציע שכאשר מגיע אדם עילג המביע דעות שאתם שונאים, תנסו לדובב אותו, לא להשתיק. אולי משהו מהדעות האלה מבוסס על התנסות אישית ששווה לעכל על אף אי-מובהקותה הסטטיסטית? ייתכן גם והוא מייצג של אי אלה שכבות באוכלוסייה בשמם אתם נוהגים לדבר? כלום לא יאה לכם לשמוע אותם פה ושם? וכן, מה שנראה לכם כתודעה כוזבת גם היא תודעה, וכשמנסים לקלף אותה מבני אדם, בני האדם צורחים. ובצדק.
***
הניחו כנות. וכנות זה דבר שיש לעודד ולהעלות על נס. היא מאפשרת לנו לדבר ולשכנע. לא כל שמאלן מופעל על ידי ג'ורג' סורוס, לא כל ימני מופעל על ידי ג'ון הייגי. ובאשר לרגשות המניעים אותם - שנאה, פחד, חנפנות, עדריות - כל אלה קיימים גם בכם, כל אלה יכולים לשמש כגשרים של הבנה ושל שכנוע, כל אלה יכולים לסוב לכף זכות.
היה האשמת אדם בבורות וסילוף ושלחת אותו לקרוא דברים - הכרזת קרב. הוא יקרא בשפתיים חשוקות ויחפש נקמה. הוא הרי יודע, יודע לחלוטין שהוא אוהב אמת מטיבו, לא בור ולא שקרן, ואם טענת כנגד זה- אתה הוא השקרן ואותך יש להפיל. ומה השגת? אז במקרה שאתה צודק במאה אחוז, מתפתח דיסוננס קוגניטיבי. כל הכבוד. היה והפנית אותו לקרוא חומר שעשוי לתרום לדיון, והצבעת לו גם על נקודות שעשויות לחזק מה מטענתו והשקפתו (לא כתכסיס, פשוט כי הם היו שם) ונו, אולי קנית לעצמך תלמיד. ואולי גם מורה.

אז כן, אני מציע להיות פטרוני, להניח שמרבית בני האדם לא יודעים מה הם רוצים ולקרוא מאחורי השורות שלהם. מוטב פטרוני מאויב. זה שכל האנשים שווים לא אומר שאינם יכולים לעזור אחד לשני פה ושם, בתחומי עדיפותם היחסית.
קל זה לא. אבל הגיבור, כידוע, הוא הכובש את יצרו, לא את יצר חברו. אולי שווה לנסות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה