בני האדם לא נבראו שווים - זה ברור לכל מי שעיניו בראשו. יש גבוהים ונמוכים, בריאים וחולניים, יפים ומכוערים, טפשים וחכמים. (או בשיחדש התקין-פוליטית "הולמים יותר או פחות את השיח הפאלולוגוצנטרי").
מצד שני, חביב אדם שנברא בצלם. דתות האיחוד לימדו (ויורשותיהן הליברליות והסוציאליסטיות קיבלו) כי ערכם של בני האדם גדול מסכום יעילותם ומעפיל עליו. שלאדם יש ערך סגולי, ניצוץ אלוהי, שהוא למעלה מיכולת התפוקה וההשתלבות שלו. שבני האדם שווים, כן.
ואם נצמצם את נושא השיחה הנוכחי - קולם של כל בני האדם ראוי להשמע. לא כל בני האדם יודעים להתבטא באותה יעילות.
אלא שבפרא הדיגיטלי של אינטרנטים מתרחק צלם האדם ומצטמצם לכדי יכולת הביטוי שלו. לאפרטוס הלוגי והפולמוסי, ליכלתו להבין את תחושותיו ולנסח אותם, ליכולתו לאתר את הבקיעים בהגיון של יריבו ולתקוף אותם, ליכלתו לעשות "זינג!", להשאר על הסוס לאחר התקפה ולהשתמש בכוחו של יריבו כנגדו. לתעל בחן את ההמון המריע. מריע לספורטאים הטובים יותר, לבריונים הערמומיים יותר. אין שום חשיבות לפרט שהבריונות נתמכת על ידי מוח מיומן ולא שרירים מאומנים.
