על מות הבעל

מפעם לפעם פושה במחוזותינו מחאה כנגד השימוש העברי במילה "בעל" לתיאור תפקיד הגבר בנישואין. ואכן, אנשים רגישים לשפה חשים את הצרימה באותה מילה, העוברת כחוט השני בין עניין הנישואין לעניין הקניין.


איגרת בן גוריון לחוד, נראה שגם לשמרני השמרנים קשה יהיה למחות על שהקונוטציה הזו שרירה ועומדת כבר מימים ימימה. הפסוק מספר הושע (ב', י"ח) ידוע היטב: "וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא-תִקְרְאִי-לִי עוֹד בַּעְלִי".

אם נתור בקונקורדנציה אחר הקשרם של שני המונחים, נראה כי לשון המקרא מבכרת בכלליות את המילה "איש", בעוד שהמילה "בעל" זוכה לעיקר שימושיה בדיונים כלפי חוץ שאכן שייכים למעמדה המשפטי התלותי של האישה, זאת בניגוד ל"איש" המשמשת על פי רוב לציון קשר, שותפות או חוקים פנים משפחתיים(1).

אם נניח שאבחנה מעין זו הייתה קיימת, משמעות הפסוק בהושע מוארת באור חדש. הנביא אומר כי הקשר של עם ישראל עם בורא עולם לא יצריך עוד כבלי דין או משפט ויתנהל על מישור אחר. כבר הפסוק הבא מנכיח את שוב את המילה "בעל" ומחבר אותה לעבודה הזרה. בת בבת עם שדרוג הקשר של עם ישראל עם קונו, ממשיך הנביא ומבשר כי "וַהֲסִרֹתִי אֶת-שְׁמוֹת הַבְּעָלִים, מִפִּיהָ; וְלֹא-יִזָּכְרוּ עוֹד, בִּשְׁמָם". הבעלים נמצאים כאן בשורה אחת עם המילה "בעלי" המתייחס אל הקב"ה, ואולי כדי לרמוז שגם בפולחן הנוכחי יש משום עבודה זרה (כפי שיאמר אולי לוינס). הנביא מפריד את הישן ומבטיח כי בעולם שיבוא מערכת היחסים תהיה אחרת, אוניברסלית ולא היררכית, עם השווים ולא תחת הבעלים, כפי שמעידים שלושת הפסוקים המסיימים את הפרשייה -   כ וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית, בַּיּוֹם הַהוּא, עִם-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה; וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח.  כא וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.  כב וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-יְהוָה.

נראה לי סביר לומר שכבר המקרא כולל שני פנים של מערכת יחסים זוגית ושעל אחד מהם הוא ממליץ כאידיאלי יותר. ומשם - ובחרת בחיים. יבחר כל אחד את הפן המתאים לו.

מצד שני, יש משהו סתמי מאד במילים איש ואישה. אז אמת, יש בה בסתמיות משהו ראשוני ורב עוצמה - בגבולות ביתם או זוגיותם הם היחידים בעולם. אבל עלינו לקבל גם כי לשוננו עשירה בהרבה מלשון המקרא, שאנחנו משתמשים בה יותר, על מנת לתאר יותר דברים. שוו בנפשכם אישה פוליאנדרית הפונה אל ארבעת בעליה, כלומר... בני זוגה... כלומר... רבעייתה... בני חמישייתה... אנשיה... אישיה. הדבר עשוי לבלבל מאד, ואי אפשר סתם להתנער ממושג מקראי בלי למצוא לו תחליף.  כך שלאחר שעזבנו לרגע את האישה ואת בעלה, הבה נבדוק מה עוד יש לעברית להציע לנו.

אז כאשר רוצים להבחין בין נשים בכללותן לאלה הנשואות, משתמשים במילה "רעיה". מקבילה לה כמובן הצורה הזכרית "רע", ואני בהחלט נכון להמליץ על הצירוף הזה לדורות, ובעיקר מאחר והוא מחזק פטיש כללי שלי - הרצון לדחוף את העי"ן חזרה אל הלשון העברית, עם כל הכאב שעשוי תהליך זה לגרום. חוץ מזה אלה הן מילים יפות, לפחות עכשיו כשעוד לא משתמשים בהן, לפני שהספיקו להתלכלך מאבקם של תיקי בית המשפט.

מונח נוסף הכשר לאימוץ שגור כבר בפי רבים, בפרט אלה הרואים בעצם הנישואין או הרישום אפיזודה שולית יחסית, בין אם מתרחשת ובין אם לאו. מדובר במי שאינם מסתפקים בתואר החברי בעת החיים המשותפים שלפני החופה, ולא רואים צורך לשדרג את ההתייחסות עם חלוף הזמן. אני מדבר כמובן על הבנזוג והבתזוג, תארים יפים ונאים שצומחים מאותו העיצור, מתפצלים בהברה אחת ושווים ונפגשים בסיפא המשותפת. זו כנראה השוויונית מבין כל האפשרויות, מכיוון שהכינוי הנקבי אינו נגזר כאן מן הזכרי והם מקיימים סימטריה מלאה. חסרונו של כינוי זה הוא עבור אלה שרואים דווקא חשיבות מכוננת בצד הטקסי. נכון לשימושו בעת הזו, הביטוי לא אומר מאומה על קיומם של נישואין. חסרון אחר בו הוא סיומן של מילים אלה בהברה Ug, אחת מהנוקשות והאלימות יותר בשפה העברית.

אפשרות אחרונה שאני רוצה להציע הנה מבחינת סגירת מעגל, שכן היא כרוכה בשיבה אל המילה בעל שפסלתי כבר בתחילת הרשימה. כידוע, לא מוציאים ישן מפני החדש גם אם אותו חדש איננו אלא ישן שנשתכח היטב. גם בקדרות הפגאנית של הבעלות יש משהו בעל הוד. גם במסורות משפטיות שהתיישבו זו על זו כתלאי מתקן על גבי תלאי מתקן ישנה עוצמה סמויה. האיש אינו סתם שוכן בבית אלא בעלו ומעט אלו. הקשר לאישה אינו מבוסס רק על אהבה ושותפות אלא גם על משהו קמאי וקנאי יותר. במידה וקיים רצון לשמר את העצמה הפגאנית הזו ואת המסורת הלשונית שצמחה עליה עד לימינו אנו, אך גם להוסיף פן שוויוני לזוגיות מעין זו - אוכל להמליץ על השארת הבעל על כנו, יחד עם הוספה של אות אחת בודדת לאשה. ברית הזוגיות שתווצר עקב כך, בין הבעל לאשרה, אולי תהיה סוערת לפרקים, אך יהיה בה מן השוויון הפולחני. שנאמר Instead of a Dark Lord, you would have a queen, not dark but beautiful and terrible as the dawn! Tempestuous as the sea, and stronger than the foundations of the earth! All shall love me and despair!

(1)
השוו לדוגמא בין:
אסתר א' כ' - וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְּכָל-מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל-הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן
שמות כ"א כ"ב - וְכִי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים

לבין:
בראשית כ"ט ל"ב - וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי-רָאָה יְהֹוָה בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי
בראשית ב' כ"ב - עַל-כֵּן יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד
שופטים י"ד ט"ו - וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת-שִׁמְשׁוֹן פַּתִּי אֶת-אִישֵׁךְ וְיַגֶּד-לָנוּ אֶת-הַחִידָה פֶּן-נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת-בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ הַלְיָרְשֵׁנוּ קְרָאתֶם לָנוּ הֲלֹא