tag:blogger.com,1999:blog-8811679224183617483.post1969892259477906208..comments2021-01-03T10:54:28.503-08:00Comments on האופן שבתוך: שודדי הקריביים. חוקי המשחקדניאל פידלמןhttp://www.blogger.com/profile/11530338091752632913noreply@blogger.comBlogger2125tag:blogger.com,1999:blog-8811679224183617483.post-66205263643242937192011-05-26T16:32:58.527-07:002011-05-26T16:32:58.527-07:00זו שאלה מעניינת, גל. לא שקלתי את הנקודה הזאת. כשאנ...זו שאלה מעניינת, גל. לא שקלתי את הנקודה הזאת. כשאני מנסה להיזכר בתחושה שלי, אני חושב שחוויה קרקסית בהחלט הייתה חלק מזה. נראה לי שדווקא בקטעים בהם ידעתי איך הכל יגמר מהבחינה העלילתית הרחבה, הייתי חופשי להרפות מהמחשבה הזו ולהתמסר לקצב הפעלולים.<br />אולי צופים אחרים יחלקו עלי, אבל אני חושב שכאן דווקא רואים מיני-משחק שנפרש באופן חופשי יותר מחוץ למעטפת של העלילה. היא אמנם מעניקה לו הקשר וצבעים, אבל עשויה גם לחנוק אותו. האמנם?<br /><br />אבל למה זה מצריך את המודעות של הגיבור? אולי כי זה משחרר אותו לפעול על נקילה כלהטוטן, ולא כפיראט שנמלט על נפשו? אולי זה מקל על ההזדהות איתו, הופך את הסצינה לחופשית יותר ומלחיצה פחות?דניאל פידלמןhttps://www.blogger.com/profile/11530338091752632913noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8811679224183617483.post-85419278874158511642011-05-26T15:58:19.849-07:002011-05-26T15:58:19.849-07:00המ, ומה עושה הידיעה לנו, הצופים, הידיעה שהדמויות מ...המ, ומה עושה הידיעה לנו, הצופים, הידיעה שהדמויות מכירות את המכניקה של העולם? אם כל מה שג'ק ספארו צריך כדי לברוח הוא כמה חבלים תלויים ואנחנו יודעים שגם ג'ק יודע את זה.האם הצפייה הופכת מחוויה עלילתית שבה אנחנו לא יודעים מה יקרה הלאה לחוויה משחקית שבה ברגע שג'ק יקלע לצרה ננסה לכוון אותו אל החבל התלוי הקרוב? או אולי לחוויה קרקסית בה אנו תוהים כמה סלטות הוא יעשה הפעם(ואולי גם חישוק בוער) לפני שינחת על הרצפה בדרך לפעלול הבא?galhttps://www.blogger.com/profile/15710873507179486098noreply@blogger.com